כחלון, 30 מיליארד שקל ממתינים לך

בימים אלה, לאחר כינונה של הממשלה החדשה ולקראת הגשת תקציב המדינה, אחת השאלות המרכזיות שעולות לדיון היא האם תקציב המדינה יכול להכיל את הרפורמות והתוכניות של הממשלה החדשה.
מבלי להתייחס ליישום ההסכמים הקואליציוניים ולתוכנם, יש לשאול מהי מטרתה המרכזית של המדיניות הכלכלית החדשה. אם התשובה היא צמצום הפערים החברתיים לצד עידוד הצמיחה, מן הראוי להתייחס לדילמה שבין עלויות התוכניות לצמצום הפערים למחיר המשוקלל של ההשלכות על תקציב המדינה, ההתייעלות הכלכלית וגודל הגירעון.
כדי לשמור על האיזון הראוי יש לנקוט כמה צעדים הנשענים על שלושה עקרונות.

חלוקה צודקת יותר של נטל המס על ההון
העיקרון הראשון הוא הורדה בנטל המס על העבודה מול העלאה או חלוקה צודקת יותר של נטל המס על ההון. עובדה ידועה היא שרוב הכנסות המדינה ממסים מגיעות מארבעת העשירונים העליונים, מאחר ששאר העשירונים כמעט שאינם מגיעים לסף המס.
לכאורה אין היגיון בהורדת שיעורי המס על עבודה, אך ניתן לומר בוודאות שמדובר בטעות נפוצה. עשירונים 7-9 נחשבים עדיין למעמד ביניים ולכן אי-העלאת המס על עבודה תקל גם עליהם.
כדי לצמצם את הפערים החברתיים לא די להעלות את השכר באמצעות מנגנונים שונים, כגון העלאת שכר המינימום או מתן מענק עבודה (מס הכנסה שלילי). יש לבצע טיפול מעמיק ביוקר המחיה, כולל פתיחת השוק לתחרות והורדת מחירים, צעדים שישאירו לאזרחים יותר כסף פנוי, שיופנה גם לחיסכון וגם לצריכה.
בנוסף, צריך להחזיר את מודל המיסוי הפרוגרסיבי על ההון, מדוע המס על העבודה פרוגרסיבי בעוד שעל ההון שיעורו קבוע? מדוע אדם שהרוויח ממכירת דירה, למשל, 100 אלף שקל, ישלם אותו שיעור מס כמו מי שהרוויח מליון שקל, גם הוא ממכירת דירה? מיסוי פרוגרסיבי על ההון הוא צעד נכון יותר ויסייע בצמצום הפערים בחברה ובחלוקת נטל המס באופן צודק יותר.

קידום השקעות חדשות ויציבות
עיקרון שני, משמעותי וחשוב לא פחות, הוא קביעת מדיניות שמטרתה לשמר השקעות ומשקיעים ולקדם השקעות חדשות. כיועץ לקובעי מדיניות כלכלית במדינות שונות בעולם, נוכחתי לדעת שנושא ההשקעות עומד בראש סדר עדיפויותיהם. ברוב המקרים הבקשה הראשונה של הקברניטים ממני היא לדעת כיצד ניתן להגדיל את היקף ההשקעות כמנוף צמיחה עיקרי במשק, לצד הגדלת הכנסות המדינה ממסים והגברת ההרתעה והאכיפה.

עיקרון שלישי שקשור קשר הדוק לעיקרון השני, הוא קביעת מדיניות המשדרת יציבות, ודאות, שקיפות וצמצום הרגולציה. זהו כלל ברזל מבחינתי. לא רק בקשר למשקיעי חוץ, אלא גם ביחס להשקעות של ישראלים ולהתפתחות הכלכלה בכל הענפים.

והכסף, מאין?
כולם מודאגים כיום מאין יבוא הכסף לכל תוכניות הממשלה החדשה, ולכן האתגר הגדול ביותר אולי של שר האוצר הוא שמירה על יציבות פיסקלית, או במילים פשוטות – להגדיל את הכנסות המדינה ממסים.
“הסוד” הגדול של הכלכלה הישראלית הוא האוצר הגנוז של מערכת המס: עשרות מיליארדי שקלים שניתן לגבלות באמצעות שורה של צעדי ייעול פשוטים יחסית וללא מאמץ יוצא דופן, בעיקר על ידי הפניית משאבים ושינוי תהליכי עבודה. לדוגמא, שיפור השירות לנישום, הנגשת המידע ושיפור “חוויית הדיווח” יגדילו את הכנסות המדינה ממסים.
שני מקורות הכנסה נוספים הם הכסף ש”מונח” בצד וממתין במצבת החובות של רשות המסים. טיפול מעמיק ויסודי במצבת החובות, העומד להערכתי כיום על יותר מ-30 מיליארד שקל, יכול להביא לגידול בהכנסות. לא מדובר בהכרח בגידול חד-פעמי, אלא פרמננטי, שיחזק בעקיפין גם את ההרתעה.
מקור נוסף הוא התיקים המצויים בבתי המשפט – הן התיקים הפליליים, המשמשים כמנוף להעצמת ההרתעה, והן התיקים האזרחיים.
להערכתי, ממתינים כיום בבתי המשפט עשרות אלפי תיקים בסך כולל של כ-16 מיליארד שקל.
טיפול יסודי בשילוב מערכת בתי המשפט והפרקליטות יכול להביא לצמצום משמעותי במספר התיקים ולגביית מיליארדי שקלים.
אלה רק שני מקורות, אך מעיון מעמיק בהמלצות הוועדה שדנה בדרכים לשיפור הגבייה והגברת ההרתעה ברשות המסים, שהיה לי הכבוד לעמוד בראשה יחד עם גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים לשעבר, אנו למדים כי מכלול הצעדים יכול להביא לשיפור קבוע בגבייה, שיפור שנאמד בכ-6 מיליארד שקל.
חלק מההמלצות אכן יושמו ואחרות נמצאות בתהליכי חקיקה, אך אני בטוח שאם משרד האוצר ישקיע את מעט המאמץ והמשאבים ברשות המסים, יחזיר את הפרוגרסיביות למיסוי ההון ויעודד השקעות, כולנו נרוויח.

מאמר עמדה שפורסם בגלובס, בתגובה לטור שפורסם ב-21.4.2015 “מס בדרך אל האושר”

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד

אנו מברכים את מייסד החברה דורון ארבלי
על מינויו ליו"ר חברת החשמל.

פעילות ארבלי ושות' בתחום הרגולציה ופתרונות המס
ממשיכה כסדרה