נייד לפניה מהירה: 050-6245888

שער עולמי – מערכת סחר החוץ החדשה בישראל

תועלות למשק הישראלי
מאפייני הסחר בשני העשורים האחרונים השתנו עד בלי הכר. לא רק עליה ניכרת בהיקפי הסחר הבין לאומי, אלא גם בסוג וכמות המוצרים החדשים, שניהם יחד מיצגים את העלייה בנפח הפעילות. יחד עם זאת הינו עדים לדרישות הולכות וגדלות של ציבור הלקוחות שדרש שהסחורות יגיעו בפרק זמן קצר יותר, ישוחררו ויהיו זמינים באופן מידי .

גם הדרישות הגלובליות גברו, הן הדרישה להסרת חסמים בסחר, חקיקה לאומית ובין לאומית להגנה על איכות הסביבה ובריאות הציבור והן דרישות אבטחת שרשרת האספקה שהפכה היא עצמה עם השנים למורכבת יותר ויותר ומרובת משתתפים.

תופעות אלו גרמו לעליה ניכרת בעלויות השילוח הבין לאומי, במורכבות התהליכים ובפגיעה ביכולת האכיפה של רשויות המכס והרשויות המוסמכות האחרות.

הדילמה הנצחית הניצבת בפני הקברניטים, כיצד אנחנו מבצעים פישוט אמיתי ויעיל בסחר הבין לאומי, ללא פגיעה ביכולות האכיפה והבקרה, הופיעה כעת בעוצמות גדולות יותר.

העובדה שאנו מדינה קטנה, נטולת משאבים, מוקפת אויבים ותלויה רבות בסחר שלה, במיוחד ביצוא, רק העצימה את האתגר שניצב בפני המכס הישראלי.

אלו היו תנאי הפתיחה שניצבו בפני מנהלי המכס עת החליטו להקים את מערכת סחר החוץ החדשה של מדינת ישראל, לימים “שער עולמי”.

ביולי 2005 הוגשה לקבינט הכלכלי חברתי תוכנית מפורטת הסוקרת את המגמות הללו ומעלה את הצורך באישור הקמת מערכת חדשה שתדע להתמודד היטב עם האתגרים ותצעיד את הסחר הבין לאומי בישראל קדימה. היקף הפרויקט היה חסר תקדים בכל קנה מידה אך היה ברור לכולם כי המהלך הינו הכרחי למדינת ישראל. כך כתבה הוועדה בהחלטתה : ” מערכת סחר חוץ דור חדש היא מערכת מידע אסטרטגית וחיונית לניהול סחר החוץ של ישראל. המערכת תביא לייעול, פישוט והוזלה של תהליכים הקשורים בניהול סחר החוץ של טובין, ובמקביל תתרום לשיפור ברמת האכיפה”. בחודש אוגוסט 2008 נחתם ההסכם בין רשות המסים לחברת מל”מ שזכתה במכרז להקמתו.

מינהל המכס החל בתהליך האיפיון המפורט, הקים 15 וועדות שכל אחת אמורה לרכז את כל העבודה המקצועית בתחומה ובעצם להחליט כיצד תראה המערכת, איך יראו המסכים, המסרים האלקטרונים, קישוריות ולאילו מערכות מידע תומכות תתחבר המערכת. יותר מ-150 עובדים של מינהל המכס לוקחים חלק בעבודה זו כמו גם עובדי חברת מל”מ וחברת מטאור המלווה את הפרויקט.

המשימה שהוטלה על העובדים מאתגרת מאד ודורשת שעות עבודה רבות של חשיבה יצירתית של עיצוב, אסטרטגיה ניהולית, תהליכי עבודה, מרכזי מידע וידע שישרתו את המכס ואת קהיליית הסחר בעשורים הבאים. יחד עם עובדי מינהל המכס שותפים בהקמתה של המערכת כל הגורמים החיצונים- המשתמשים: סוכני מכס, משלחים, סוכני אוניה, נמלים, מחסנים רשויים, בנקים ומשרדי הממשלה האחרים, כולם חייבים לקחת חלק פעיל בעיצוב המערכת. יצויין כי מערכת סחר החוץ הקיימת כיום, הושקה ב- 1993 ומאז עברה שיפורים והתאמות, אך היה ברור לכולם כי יש צורך בשינוי מהותי ויסודי על מנת להוביל אותנו לעשורים הבאים.

מאחורי ההחלטה ליציאה למכרז עמדו שעות רבות של דיונים והתלבטויות שבמרכזן שאלת ההיקף האופטימלי, קרי אילו מרכיבי שרות יכללו במכרז ומה תהינה המשמעויות בהכללה או בהסרת מרכיב זה או אחר. צריך לזכור כי לפני פרסום ההחלטה עמדה בפני המכס הסטטיסטיקה וניסיון מפרויקטים גדולים אחרים שלימדו אותנו על הקשיים והחריגות גם בזמן וגם בתקציב הן בארץ והן בעולם.

שלושה גורמים מרכזים בבסיס ההצלחה ו/או כישלון המערכת, הראשון היא מחויבות הנהלת רשות המסים ומינהל המכס. בראש וועדת ההיגוי עומד מנהל רשות המסים ובראש מינהלת הפרויקט עומד ראש מינהל המכס. השני מתייחס להירתמות כוח האדם המקצועי של מינהל המכס ושל חברת מל”מ לכל אורך חיי הפרויקט וגם לאחר שלב ההרצה. השלישי מתייחס לשותפות ומעורבות מלאה ואמיתית של הגורמים החיצונים, לא רק שותפות בוועדות התיכנון והאיפיון אלא שותפות תקציבית הן על ידי האגרה והן על ידי השקעה ברכישה והתאמות נדרשות לכל סוג משתמש.

עקרונות הבסיס של המערכת הם:

–  שינוע המידע יקדים את שינוע הטובין. על הנתונים המועברים למכס להיות מלאים, אמיתיים על מנת שהמכס יוכל לבצע את תפקידו עוד לפני הגעת הטובין לנמלי הארץ. בדרך זו יחסך זמן רב ותיווצר וודאות למשתמש.

–  הרחבת המידע שיועבר למכס- על מנת לא לעכב את הטובין יורחב המידע שעל המשתמשים להעביר למינהל המכס
–  הנתונים שיוזנו למערכת יוזנו פעם אחת במלואם על ידי המשתמש שהוא בעל הנתונים.(סוכן אוניה או משלח וכו’) כך תמנע הקלדה חוזרת וטעויות.
–  המכס ישתמש במערכי מידע שונים הנאגרים במערכות מידע אלקטרונים של גופים עיסקיים.
–  אין שימוש בנייר כלל ( (PAPER LESS . רציונאל המערכת מבוסס על מסרים אלקטרונים בלבד ללא שימוש בניר. תהליך זה לא רק יחסוך זמן רב אלא גם עלויות תפעול וחיסכון רב בנייר.
–  המערכת תתבסס על סטנדרטים בין לאומים מקובלים בעולם על מנת להוות כלי חיוני והכרחי לשמירת כושר התחרות של המשק הישראלי.
–  שילוב תהליכי המכס במערכת הלוגיסטית ימנף את המעבר לשימוש בתיעוד אלקטרוני על ידי שאר השותפים בשרשרת האספקה בישראל.

כל אלו יגרמו לכך כי :

–   המערכת תשרת את כל העוסקים בסחר החוץ (רשויות ממשלתיות וקהילת הסחר).
–   המערכת תעניק שירות איכותי לכל השותפים בשרשרת האספקה.
–   המערכת תביא בחשבון במידה שווה צרכים לאומיים וצרכים עסקיים.
–   המערכת תדאג לזרימה מהירה של סחר החוץ ובמקביל תאפשר את אכיפת חוקי סחר החוץ.
–   המערכת תאפשר בצורה המקסימלית קבלת שירות מבית הלקוח בטכנולוגיה של עבודה מרחוק.
–   המערכת תביא בחשבון את תהליכי העבודה המקובלים בקהילה הבין לאומית ובמדינות מתקדמות, תוך שימוש בסטנדרטים בין לאומיים.
–   המערכת תיבנה על בסיס הטכנולוגיה החדישה ביותר.
–   המערכת תאפשר הוזלה של שירותים שונים הכרוכים בניהול הסחר.
–   המערכת תתבסס על עקרונות אבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר.

להל”ן ניתוח מרכיבי התועלות הכלכליות של המערכת:

1. תועלות כלל משקיות :
מעבר למסרים אלקטרונים – יביא להוזלה משמעותית הן בניר עצמו, טעויות הקלדה, עבודה בזמן אמת, הצורך בארכיב, קושי בזיוף או מניפולציה בנתונים, זירוז תהליכי אכיפה, לחיסכון בכוח אדם, שליחים, רכבים או אמצעי תחבורה אחרים וכמובן זמן.
סחר החוץ מאופיין בשרשרת אספקה מרובת משתמשים הנעזרים במסמכים בעלי תוקף משפטי, עלות ההנפקה של המסמכים ושיגורם לגורמים רבים מייצר עלויות. המערכת תאפשר עבודה מרחוק ותאפשר דו שיח אלקטרוני בין המשתמשים ליעול עבודתם. כמו כן האפשרות להגיש למכס מסמכים אלקטרונים תמנף את השימוש במסמכים אלקטרונים בין גורמי הסחר האחרים.
2. תועלות לרשויות המוסמכות :
בישראל פועלות רשויות מוסמכות רבות הקשורות לתהליכי היבוא והיצוא. יחד עם המגמה לצמצם את הצורך ברישיונות יבוא עדיין קימת מודעות וצורך להגן על שלום הציבור תןך פיקוח על יבוא שלתרופות, מזון, איכות סביבה וכו’. המערכת החדשה תחייב את הרשויות המוסמכות לעבור לפורמט עבודה אלקטרוני הן בבקשה לרישיון והן בהנפקתו. תהליך עבודה זה יחסוך זמן עבודה רב לאותם רשויות, ליבואן ולמכס וישפר משמעותית את רמת האכיפה
3. תועלות למכס :
שיפור רמת האכיפה- המכס אמון על אכיפתם של חוקי סחר רבים, חוקיות היבוא וכן אחראי על מניעת סחר באמצעי טרור ומניעת הלבנת הון. מערכת “שער עולמי” תאפשר לו אכיפה יעילה וטובה יותר, המכס הישראלי יוכל גם להשתלב בקהיליית המכס העולמית על ידי שימוש בכלים בין לאומים שיובילו את שפת הסחר הבין לאומי בשנים הבאות כדוגמת שימוש במודל נתונים אחיד כפי שממליץ ארגון המכס העולמי.

מניתוח הנתונים שנאספו על התועלות הכספיות ממערכות דומות בעולם על ידי ארגונים כלכלים בין לאומיים, נמצא כי המעבר למסרים אלקטרונים יביא לחיסכון של בין 1.75%-4% מערך הסחר לפי ארגון U.N.C.T.A.D. מנגד ארגון הסחר העולמי ((W.T.O, קבע שהחיסכון הוא של 2.5% מסך הסחר. ארגון הסחר העולמי אף קבע כי סך התועלות ממערכת סחר מתקדמת מסתכם בין 5%-10% מערך הסחר וארגון ה- O.E.C.D קבע שעלויות החיסכון הוא בין 6%-14%. על מנת להישאר בגישה שמרנית וזהירה ביותר, נניח שמדובר בחיסכון של רק 1% מערך סחר החוץ של ישראל, הרי אז אנו מדברים על חיסכון של כ-710 מיליון $ (2.5 מיליארד ₪).

לאור מורכבות המערכת, דרישות השותפים והרצון לחלק את הסיכון הוחלט לא לעלות את המערכת בשלב אחד אלא לחלק את העליה ל- 4 שלבים. השלב הראשון הוא המצהרים, השני שלב יבוא בסיסי, שלב שלישי הוא שלב היבוא המורחב והאחרון הוא שלב היצוא. ההיגיון בחלוקה לשלבים אלו הוא כי המצהרים הוא מודל יחסית פשוט אך אמור לסחוף אחריו את כל השותפים ולשדר לכולם כי המכס אכן רציני ומתכוון להחליף את המערכת הקיימת צריך לזכור שזהו המסר העיקרי אותו הוביל המכס- מי שלא יערך בזמן לא יוכל להיות שחקן במערך סחר החוץ של ישראל. שלב היבוא שהוא בעצם ליבת המערכת פוצל לשני שלבים ואילו לגבי היצוא הוחלט שהוא יהיה השלב האחרון בין היתר בשל העובדה שרק ב2011 הושקה מערכת יצוא משודרגת. על מנת למזער עוד את הסיכונים ולגרום לשותפים רבים יותר לשדרג את המערכות שלהם הוחלט לחלק כל שלב ושלב לפיילוט רשות ופיילוט חובה.

פיילוט רשות הינו השלב בו מערכת “שער עולמי” עובדת במקביל למערכת המכס הנוכחית, אל מול קבוצה מוגדרת של גורמי קהיליה. ההשתתפות בפיילוט אינה חובה והמערכת המבצעית היא עדיין המערכת הקיימת.

פיילוט חובה הינו השלב בו מערכת “שער עולמי” עדיין עובדת במקביל למערכת הנוכחית אך כל גורמי הקהיליה חייבים לקחת בו חלק ולהשתתף, כשהמערכת הקיימת היא עדיין המערכת המבצעית.

שלוש מטרות עיקריות לפיילוט :

– בחינת הארכיטקטורה והתשתיות הטכנולוגיות של המערכת תוך הבטחת הביצועים, הזמינות והשרידות במתארים מבצעים.
– בחינת ההשלכות והמוכנות מצד השותפים בקהילייה והטמעת השינויים הנדרשים בתהליכי העבודה שלהם.
– בחינת ההשלכות והמוכנות בצד המכס והטמעת השינויים הנדרשים בתהליכי העבודה שלו.

צריך לזכור כי לצורך הצלחה בהפעלת המערכת חייבים שילוב של הרבה גורמים, רצון אמיתי וכן, תקציבים ומוכנות להשקיע על
חשבון דברים אחרים. מספיק אם אתן את הדוגמא של עובדי המכס העסוקים יום יום בפעילות שוטפת וכעת, מספר עובדים לא מבוטל התבקש להשקיע זמן נוסף במערכת “שער עולמי”. ההשקעה היא בשעות עבודה רבות, נסיעות ודילמות מול מנהלים מקומיים הדורשים כי העבודה השוטפת לא תפגע. אין ומדובר בתקופה קצרה מזה תקופה ארוכה עוסק המכס באיפיון, הדרכה והקמת המערכת בערך משנת 2009. אבל דרישה זו מעובדי המכס לא תפסק לאחר שלב האיפיון המפורט אלא יש גם חובה ללוות את שלבי הפיילוט והרצת המערכת. אלו רק חלק מהקשיים בהפעלת המערכת ועוד לא הזכרנו את הקשיים במגזר הפרטי אצל השותפים בשרשרת האספקה.

ראיה לטווח ארוך נחוצה עד מאד בניהול והפעלת המערכת מצד כל השותפים. יתכן כי בטווח הקצר נדרשות השקעות וקיימות עלויות שלא נילקחו בחשבון, אך בטווח הארוך ייווצר חיסכון משמעותי לכל השותפים, חיסכון שיכול לבוא לידי ביטוי אף בהורדת מחירים לצרכן הסופי.

כיום אנו נמצאים לאחר הפעלה מבצעית של שלב המצהרים ובקרוב יחל פיילוט יבוא בסיסי שהוא השלב העיקרי בהקמת המערכת. הלקחים עד כה מלמדים כי החלוקה לשלבים והפעלת הפיילוט היו החלטות נכונות וייסיעו לכל השותפים להיערך בצורה הדרגתית ושקולה לקראת הפעלת כל שלב.

יחד עם כל הקשיים והמהמורות, צריך לזכור תמיד את תועלות המערכת למכס, לשותפים בקהילית הסחר ולכלכלת ישראל. כשתובנות אלו לנגד ענינו אין מנוס לכולם מלבצע מאמץ נוסף, לסייע למכס להשיק את המערכת בזמן, על מנת שתשרת את כולנו. עלינו לזכור כי מערכת “שער עולמי” מהווה תשתית לאומית קריטית אשר נדרשת על מנת להבטיח את כושר התחרות של ישראל בעולם הסחר הגלובלי במיוחד בימים אלו.

דורון ארבלי
לשעבר מנהל רשות המיסים וראש מינהל המכס
כיום יועץ לאירגונים וחברות בתחומי מיסוי וסחר בין לאומי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן