נייד לפניה מהירה: 050-6245888

מגמות בסחר הבין לאומי

שרשרת האספקה לאן?

לעיתים, כשאני קורא על חברות גדולות, העוסקות ביבוא, יצוא וסחר בינלאומי, הנמצאות בקשיים, אני סקרן לדעת מהן הסיבות העיקריות לכך. האם הקשיים נובעים מהשקעה לא נכונה, ניהול כושל, סגירת שווקים, משבר כלכלי עולמי או פשוט מהעובדה שהחברה לא קראה נכון את המגמות המתרחשות בעולם זה של סחר בינלאומי. האם החברה לא צפתה תהליכים המתרחשים בעולם שישפיעו במישרין ובעקיפין על הרווחיות שלה, לא זיהתה את התהליכים אותם מובילים ארגונים בין לאומיים כדוגמת מדינות ה- ,G-8 ארגון מדינות ה- OECD, ארגון המכס העולמי ה-,W.C.O וארגון הסחר העולמי ה -, W.T.O או שלא נערכה נכון לשינויי חקיקה ורגולציה במדינת המקור ובמדינות היעד.

בכותבי שורות אלו אני נזכר ברפורמה שהתחוללה במדינה בתחום התקשורת. רפורמה, אותה הוביל השר כחלון, שכתוצאה ממנה נפתחה לגמרי התחרות בין חברות הסלולר, נכנסו שחקנים חדשים, מחירי החבילות והשיחות ירדו פלאים, בוטלו קנסות המעבר ועוד ועוד. תהליכים שבסופם האזרחים, אנו מקבלי השירות, נהנים מאוד ואילו חב’ הסלולר הוותיקות, ספגו הפסדים גדולים מאוד ויותר נכון, הרוויחו פחות. במקרה זה של רפורמה אחת, רפורמה מקומית, נשאלות שאלות רבות : האם חברות הסלולר צפו מבעוד מועד תהליך זה ? האם נערכו בהתאם ? ואם כן לאיזה תהליכים נערכו ? ובאיזה כלים ? האם באותו כלים שאיתם היו רגילות להתמודד כמו לוביסטים, או לחץ על מקבלי ההחלטות או בכלים אחרים? הבאתי דוגמא זו למרות שלא מדובר כאן בחברות הקשורות לסחר בין לאומי, אך יחד עם זאת, ממחישה היטב כיצד רק רגולציה, יכולה להשפיע השפעה אסטרטגית על החברות.

אין לי כוונה לעסוק בהערכות חברות הסלולר אך די אם אומר כי לדעתי, ולמרות הידע המוקדם, הן לא נערכו טוב, לא האמינו שזה יקרה ולא קראו את המפה החדשה.
דבר דומה קורה היום בתחום הסחר הבינלאומי, ריבוי שינויי חקיקה עם השנים אבל לא רק :

  • רגולציה חדשה שהביאה לעלייה במחירי התובלה.
  • שינוי מיסוי, הן מיסוי ישיר והן מיסוי עקיף כולל מכסים.
  • תכניות, תהליכים וטכנולוגיות חדשות בתחום הסחר הבינלאומי, צרכי ביטחון ואיומי טרור.
  • תכניות בילטראליות ומולטילטרליות שמטרתן הגנה על הגבולות והנמלים.

האם לרוב, חברות קטנות ובינוניות ואפילו חברות גדולות מסתכלות כל כך רחוק ? האם הן בוחנות לעומק תהליכים ושינויים ויודעות לצפות את ההשפעה של השינויים הללו על הרווחיות שלהן ?

קיימים מספר מודלים המסייעים לחברות לתכנן לטווח ארוך, הידוע והמקובל בהם הוא מדד S&OP (Sales and Operations Planning ).מודל גלובלי זה אמור לשקלל את הנתונים והתחזיות למקבלי ההחלטות בחברה על מנת לתכנן לטווח ארוך. הפרמטרים הכלולים בו קשורים בעיקר לתחזיות מכירות, הון, ניהול המלאי, עלויות נוספות , אימות ובקרה על התחזיות וכן, שינויים נוספים כמו שינוי בטעם הלקוחות וכו’.

לצערי אפילו מודל משוכלל זה לא יודע לשקלל או לקחת בחשבון תמורות ותהליכים ברמה המקומית והגלובלית בהן אדון בהמשך.

המסקנה העולה מכך היא כי כל סביבת העבודה שלנו , משתנה בקצב שלא הכרנו בעבר, תהליכים מתרחשים מהר מאוד ולא רק בגלל השינויים הטכנולוגים, האינטרנט והתקשורת אלא גם בגלל האיומים והסיכונים.

למרבה הפלא ומניסיוני למדתי שדווקא ארגונים בין לאומיים, בשונה מחברות מסחריות, צופים ויודעים לאיזה כיוון העולם צועד, לא רק בגלל שהם חלק משרשרת קובעי המדיניות אלא בגלל שארגונים כאלה מרכזים בתוכם ידע רב מאוד, מומחים בעלי שם עולמי ונציגים ממדינות רבות.

בחרתי להתרכז בשרשרת האספקה בסחר הבינלאומי וליתר דיוק, בגורם אחד בשרשרת האספקה, המכס. כיצד המכס משפיע על שרשרת האספקה ? האם הוא שחקן משמעותי המשפיע על הכלכלה במדינה ועל הרווחיות של החברות ?

כדי לענות על שאלות אלו, עלינו לבדוק תחילה כיצד המכס רואה ומגדיר את תפקידו?

המכס ולא רק המכס בישראל, הבין מזמן כי הוא עובד בסביבה שמשתנה מהר כלכלית, פוליטית וביטחונית ועליו להתאים את עצמו לסביבה זו באם הוא רוצה לעמוד ביעדים שלו. אבל לא די בכך, האם הממשלות והסקטור הפרטי מודעים לכך ? האם הם מודעים לחשיבות של המכס בתהליך ? האם הם מבינים שהם צריכים להשקיע במכס על מנת לקבל את התמורות לכך ( לשמור ואפילו להעלות את ההכנסות ממסים, לפשט את הסחר, להוריד ולצמצם עלויות ובירוקרטיה למגזר הפרטי).

במונחים כללים אומר כי על רשויות המכס לא רק לקרוא ולהבין תהליכים אלא, להיות ערוכות לשינויים מהירים ולשנות בהתאם ולכן עליהן:

  • לקבוע חזון ויעדים בהתאם לכך
  • להכשיר את עובדי המכס בהתאם לשינויים
  • לזהות סיכונים ולאמץ מדיניות של ניהול סיכונים בתהליכי המכס
  • לשפר ביצועים באופן מתמיד (מצויינות )
  • להיות בקשר מתמיד עם המגזר הפרטי, להקשיב ולהבין טוב את הבעיות מחד והצרכים מאידך
  • להתייעל בתהליך גביית מסים
  • להבין ולזהות את התהליכים המתרחשים בעולם בעיקר ע”י פורומים בארגונים בינלאומיים.
  • מלחמה ללא פשרות בהונאות מסחריות לסוגיהן
  • לשפר ולהתייעל טכנולוגית
  • לסייע לגורמים בשרשרת האספקה לשמור על התחרותיות שלהם
  • לעבוד בשקיפות וליצור וודאות לסקטור הפרטי
  • להוביל בהגנה על שרשרת האספקה

כעת כשהבנו מה על המכס לעשות, נבדוק איך בדיוק פעולות אלו יסייעו למגזר הפרטי ובסופו של דבר לכלכלה ?

כפי שכבר ציינתי, המכס הינו חוליה אחת בשרשרת האספקה אך מהווה חוליה מרכזית וחשובה ביותר המשפיעה השפעה ישירה ועקיפה על ביצועי הסקטור הפרטי והציבורי (ממשלה) יותר מכל גורם אחר.

המכס בפעילתו משפיע על כל תהליך שחרור הסחורות, הבירוקרטיה הקשורה לכך, כמות המסמכים והאינפורמציה, עלויות השחרור והזמן שכל תהליך השחרור מתבצע.

פעולות אלו משפיעות על הוודאות שיש ליבואנים ויצואנים בקבלת הסחורות ובעלויות שיש להם.

כשהבנק העולמי מודד את יעילות עשיית העסקים במדינות בעולם באמצעות המדד המכונה “DOING BUSINESS”, הוא מודד את העלויות בסחר הבינלאומי במספר פרמטרים: כמות המסמכים הדרושים לשחרור הסחורות, זמן השחרור מרגע הצגתם למכס והעלויות הכרוכות בכך.

לשמחתי המכס בישראל מדורג זה שלוש שנים ברציפות במקום ה-10 והמכובד בעולם, מתוך 183 מדינות במדד של יעילות הסחר, ומקום 6 בין מדינות OECD וכולי תקווה שכך יישאר המצב ואף ישתפר.

כעת נחזור לדיוננו בתפקיד החברות, הסקטור הפרטי, ואביא מספר דוגמאות לתהליכים מקומיים וגלובליים שהשפיעו על החברות :

  • שינויים במפה הפוליטית והמדינית במזרח התיכון- האם צפינו את השינויים בסוריה ובמצרים ואיך בדיוק נערכנו לכך ? האם זיהינו הזדמנויות ? המלחמה בסוריה יצרה אי ודאות שהשפיעה על כל תנועת הסחורות במזרח התיכון אך מנגד פתחה אפשריות גם למדינת ישראל להיות גשר יבשתי למדינות רבות באזור.
  • דוגמא נוספת קשורה להיקפי המסחר האלקטרוני, סחר ששינה לחלוטין את המפה והשפיע השפעה ישירה ועקיפה על חברות רבות בעולם. החברות הקמעוניות, שלא צפו את הגידול בהיקפי הסחר האלקטרוני, לא נערכו בהתאם והיום הן צריכות להתמודד עם הפסדים גדולים, נאלצות לצמצם פעילויות, לסגור חנויות ולפטר עובדים, היות ומחזורי המכירות ירדו כי אנשים מזמינים וקונים מוצרים באמצעות האינטרנט. יתרה מכך, בד בבד עם הגידול בהיקפי הפעילות של חברות הבלדרות הפרטיות, הדואר, במדינות רבות בעולם, לא נערך לשינויים מבעוד מועד ופיגר בהערכות שלו לאחר חברות הבלדרות. רק בתקופה האחרונה אנו עדים לשינויים שמבצעים במדינות על מנת להתייעל ולעמוד בתחרות. גם במקרה זה עולות שאלות רבות שקשורות לחיזוי תהליכים ומגמות ועבודת מטה בחברות על מנת להתכונן בהתאם.
  • קיימים תהליכים ואירועים נוספים שהשפיעו בשנים האחרונות על חברות ועל השוק, לא אכנס לפירוט אך די אם אזכיר בכותרת חלק מהם:
    • השאיפה לסביבה ירוקה ובעקבותיה המיסוי הירוק על שוק הרכב, ומדיניות עידוד מוצרי חשמל חסכוניים ועוד.
    • המגמה ההולכת וגוברת של התאגדות עובדים.
    • המחאה הציבורית כנגד יוקר המחייה שבעקבותיה נפתחת תחרות בין החברות, היצור המקומי פחות מוגן והמודעות הצרכנית גבוהה יותר.
    • מצבי חירום לאומי (לחימה, אסון טבע ועוד)

כמו בכל תחום, יש אנשים שרואים לטווח הארוך ויש המסתכלים לטווח הקצר, גם בתחום זה יש שצופים למרחוק ומתכוננים בהתאם. בשנות ה-90 הקים המכס בישראל מערכת סחר חוץ ממוחשבת מתוך ראיה כי העולם עובר לדור אחר – שידורים אלקטרונים של מסמכים, מערכות שיודעות לעבד נתונים רבים וכך הושקה מערכת המכס שהייתה אז בין המתקדמות בעולם שאפשרה לסוכני המכס לשדר למכס את נתוני השחרור ללא הגשת מסמכים פיזית (בשלב מאוחר יותר) ולמכס לאפשר לנתח את הנתונים, לבצע ניהול סיכונים ולהחליט איזה משלוח משתחרר ומתי. התוצאה היא שתהליך השחרור בישראל הוא בין היעילים בעולם ומרבית המשלוחים משתחררים עד 50 דקות מרגע שידור המסמכים למכס וזאת לאחר שהמחשב מעבד את הנתונים.

אבל נתון מדהים אף יותר הוא שכבר בתחילת שנות 2000 , שוב מאותה ראייה לטווח הארוך החליט המכס לצאת לאפיון מערכת חדשה שעיקרה ביטול הניירת בכלל -PAPERLESS , קיצור לוחות הזמנים, יצירת וודאות למשתמש ושימוש בכלים מתקדמים, מתוך ראיה שעולם הסחר משתנה ויחד עם זאת האתגרים העומדים בפני עולם הסחר הבין לאומי משתנים ומתעצמים במהירות :

  • גידול משמעותי בהיקף הסחר הבינלאומי
  • מגוון עצום של מוצרים
  • תחרותיות גבוהה
  • שרשרת אספקה מורכבת
  • השפעות בינלאומיות
  • הורדת חסמים וצמצום בירוקרטיה
  • הגנה על האזרחים
  • הפחתת מכסים

פיתוח נוסף שבוצע מאותה ראיה לטווח ארוך היא מערכת “מסלול” “SINGLE WINDOW” ומערכת צי”ח ( צו יבוא חופשי ): החקיקה והתקנות במדינות שנועדה להגן עלינו האזרחים, הצרכנים ועל היצור המקומי יוצרת צורך באישורים ורישיונות יבוא או יצוא שעל היבואן לדאוג להם מבעוד מועד. היבואן מוצא את עצמו עובד במקביל מול רשויות מוסמכות רבות, כל רשות עם התקנות והדרישות שלה, כשלעיתים אפילו קימת סתירה בין הדרישות בין רשות לרשות. כך נוצר הצורך ליצור ליבואן ממשק אחד אל מול אותן רשויות מוסמכות, ממשק שתפקידו להיות נקודת קצה יחידה למשתמש או במילים אחרות- SINGLE WINDOW””. בישראל פותחה מערכת על ידי המכס, הנקראת מערכת “מסלול”, המאפשרת ליבואן לתקשר דרכה אל מול כל הרשויות המוסמכות ולמכס מעקב ובקרה. המערכת יוצרת וודאות ושקיפות, חוסכת זמן ועלויות נוספות למשתמש, מנגד חייבה את כל הרשויות המוסמכות להתייעל לעבוד בצורה ממוכנת, להתחייב ללוחות זמנים ולהיות פתוחים לפיקוח ובקרה – מהפכה גדולה.

את השקת המערכת ליוותה מערכת נוספת –צי”ח ( צו יבוא חופשי ) המאפשרת למשתמש לנווט בעולם של כל כך הרבה רשויות מוסמכות וכל כך הרבה תקנות ודרישות. המערכת יודעת להציג למשתמש את כל הדרישות בבואו לייבא או לייצא מוצר מסויים .גם מערכת זו פותחה על ידי המכס למרות שהאחריות הרגולטורית היא של משרד התמ”ת, היום משרד הכלכלה, אבל מתוך השיח הרצוף והפתוח עם המגזר הפרטי הבנו שזהו הצורך ולכן פעלנו ליישמו.

שתי מערכות אלו יצרו מהפכה בעולם הסחר בישראל ,יצרו וודאות, שקיפות, חסכו עלויות וגרמו להתייעלות הן אצל כל הרשויות המוסמכות והן במכס.

כעת ברצוני לחזור לדיוננו ולסקור אתגרים נוספים ששינו ועדין משנים את עולם הסחר הבינלאומי :

האתגר הביטחוני אותו כבר הזכרתי , יוצר מעמסה גדולה מאד, הן על הרשויות, אבל גם על כלל הגורמים בשרשרת האספקה ובראשן על היצואנים והיבואנים שנושאים ברוב הנטל קרי, העלויות אבל צריך לזכור שבסופו של יום אנו הצרכנים משלמים את המחיר בעלות מוצרים גבוהה מאד. הצורך לתת מענה לאיום הביטחוני שינה את תהליכי העבודה, הוסיף אמצעים טכנולוגיים וגורמים נוספים שלא רק מאריכים את זמן השחרור, אלא מוסיפים עלויות הן ישירות והן עקיפות ( אגרות ביטחון, זמני איחסון, עלויות בדיקה, חוסר וודאות לזמן שחרור, עלויות אבטחה במפעלים ועוד).

על מנת לתת מענה לאתגר זה פותחו בעולם תכניות שונות שבבסיסן ניהול סיכונים מתקדם שנועדו לצמצם את כמות המשלוחים לבדיקה ואת זמני הבידוק. התוכנית העיקרית הנקראת A.E.O או בשמה המלא Authorized Economic Operator , מאפשרת לחברות שנכנסו אליה לחסוך עלויות רבות וליצור לעצמן וודאות ולרשויות המכס בעולם לנהל טוב יותר את האיום הביטחוני ולהתמקד באמת רק במשלוחים בעיתיים. המכס הישראלי מתוך הבנה של חשיבות ההשתלבות במגמה העולמית ושאיפה גם לסייע ליצוא הישראלי, הצטרף לתהליך העולמי ומוביל את תוכנית “גורם כלכלי מאושר” .המכס כאחראי על התוכנית בודק בדיקה ביטחונית ומיכסית את החברות המבקשות להצטרף ואת כל שרשרת האספקה שלהן (חברת ההובלה, סוכן המכס, הנמל, המשלח וכו’ ) כל זאת, במטרה לייצר רשימה של חברות מאושרות שיזכו לסל הטבות מהמכס הכולל פטור מתהליכים שונים ושחרור מהיר יותר. במקביל, מקדם המכס חתימה על הסכם תכניות הדדיות עם ארגוני מכס אחרים בעולם על מנת שאותן חברות יזכו גם במדינות היעד להטבות שעיקרן פטור מבדיקות מכס. ברור שהטבה זו חוסכת זמן יקר ועלויות ליצואן ומאפשרת לו לעמוד בזמני אספקה. עד עתה מקיים המכס הישראלי מו”מ מתקדם לצורך חתימה עם דרום קוריאה, טיוואן וארה”ב.

אתגר אחר ולא פשוט הציב בפנינו עולם ה- CYBER CRIME””. תחום זה משנה ויישנה בעתיד הקרוב את כל כללי המשחק בתקשורת, לא מדובר רק בלוחמה מול אויבים אלא גם במודיעין עיסקי ובשמירה על נתוני החברה וחיסיון המידע. אין ספק שעלויות הכרוכות בכך על החברות יהיו גדולות.

הגנה על זכויות יוצרים, התמודדות עם זיופי מוצרים, הלבנת הון והונאות מסחריות אחרות, יוצרות לרשויות האכיפה אתגרים רבים, לא רק על מנת לשמור על הקופה הציבורית אלא יוצרות אתגר גדול גם לחברות הנפגעות מתופעות אלו ( חברות שאת מוצריהן מזיפים, חברות שנפגעות מירידה ברווחיות ובתחרות ועלויות נוספות לכל שרשרת האספקה ). היום יותר מתמיד אנו רואים כיצד ארגוני פשיעה בינלאומיים חודרים עוד ועוד לתחומים אלו על מנת ליצר רווח גדול יותר אל מול סיכון נמוך. הפתרונות שניתנים על ידי רשויות האכיפה השונות לאתגרים אלו, יוצרים רגולציה מכבידה מאד, הכבדה על שרשרת האספקה ועלויות נוספות למשתמש שבהכרח גם מייקרות את השרות והמוצרים וגם פוגעות בתחרות. תופעות אלו ילכו ויתגברו ולכן על החברות לדעת היטב כיצד הן מצמצמות נזקים.

במאמר זה סקרתי את האיומים והאתגרים הניצבים בפני הגורמים בשרשרת האספקה כיום, את תפקיד המכס כגורם אחד בתוך שרשרת האספקה והמהלכים שהוא מוביל בכדי להתמודד עם התמורות העולמיות וכן את הצורך של חברות בינלאומיות ומקומיות לראות לטווח ארוך, לצפות תהליכים בארץ ובעולם, להבין מגמות חדשות ויותר חשוב, להבין איך כל אלו ישפיעו עליהן על הרווחיות שלהן ועל עצם קיומן. לצערי אין פתרונות קסם, ויתכן כי נופתע מפעם לפעם, אך לעת עתה הפתרון הנראה לעין הוא התייעצות, שימוש במומחים, למידה מהניסיון המצטבר ודו שיח רצוף בין הסקטור הפרטי למקבלי ההחלטות מתוך הבנה שלא אצל אלה ולא אצל אלה טמונים כל הידע והניסיון. מבחינתי, ארוע מכונן לתהליך זה ארע לי מיד עם כניסתי לתפקיד ראש מינהל המכס. בעת שהופעתי בפני לקוחות המכס-יצואנים, יבואנים, סוכני מכס ומשלחים וביקשתי לשמוע מהם על מימשק העבודה שלהם מול המכס, מהן הבעיות מנקודת מבטם? מהם צווארי הבקבוק? מהן נקודות החולשה והחוזקה? ומהן הציפיות שלהם? ברור לכם שמיד הכנס שיניתי את תוכנית העבודה ואת סדרי העדיפות של המכס בהתאם לצרכים שהציגו הלקוחות. רעיון השולחן העגול וסיעור מוחות, כפי שמתבצע בחלק ממדינות העולם, יאפשר לגורמים בשרשרת האספקה להיערך טוב יותר מבעבר ולמדינה ולכלכלה, שנתמכת מאד ביצוא, לא להפסיד את היתרון היחסי שיש לה.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן